רציונל אמנותי

למה מדע בדיוני חשוב עכשיו יותר מתמיד? מאותה הסיבה שהיה חשוב מאז ומעולם. זו תחושה שמוכרת היטב לכולנו, אנו נהנים ומתרגשים, אנו נעצבות ונאלמות דום מול יצירות מדע בדיוני מצוינות. לא, זו לא אופנת הפוסט-אפוקליפסה הנהדרת (והיא נהדרת!), גם לא האקספיזם המפואר (והוא מפואר!), ובטח שלא כי המדע הבדיוני "חזה" את כל זה (הוא לא חוזה דבר). זה כי אנחנו קצת יותר מוכנים, יש לנו עוד נשק בארסנל, עוד כלי להתמודדות ולפעולה מול האבסורד והטירוף שמתרחשים בשדרות הערים הריקות בהן אנו גרים, בסמטאות המחשבה העמוסות שלנו, וברחובות ללא-מוצא בעומק הנפש שלנו.

אז למה?

מדע בדיוני מתמודד עם מצבי קיצון חריגים ביום-יום שלו, אלו שאנו נתקלים בהם כעת. יוצרות ויוצרי המדע הבדיוני קמים בבוקר ובמקום קפה, מוזגים לעצמם כוס אבסורד. ביציאה אל הלא נודע, והבאת בני אדם יחד איתו, מבצע המדע הבדיוני מבחני מאמץ לחברה האנושית ולנפש האדם, בדיקות עומס וביצועים. כיצד אנו – כקבוצות וכיחידים, כאומות וכפלנטות וכמין אנושי – מתנהגים במצבי קיצון חריגים. מפגש ראשון, פלישת חייזרים, עליית המכונות וכן, גם מגיפה כלל-עולמית.

מדע בדיוני משתמש במצבי קיצון חריגים לדיון בסוגיות שאינן מדוברות ובטאבו חברתיים. בעיסוקו בלא נודע, המדע הבדיוני עוסק גם בלא-מדובר. במה שנחבא אל הכלים ביום-יום, בטאבו המסתתרים – או מוסתרים – מתחת לפני השטח – שיפציעו אל פניו במצבי קיצון חריגים. למה עלינו לשים לב כעת? למה עלינו להיות קשובים? למדע הבדיוני יהיו תובנות חשובות.

מדע בדיוני חושב על העתיד, ואין כמו ההווה, ובמיוחד ההווה ההווה, לחשיבה על העתיד. יש לנו כעת דחף כמעט בלתי נשלט לאקטואליה או אפוקליפסה – גלילה אובססיבית בפיד והאבסה עצמית בחדשות, או בריחה מוחלטת אל מחוזות הדאחקה האפוקליפטית, רומנטיקה (ופטישיזציה) של סוף העולם. פעולה נגד הדחפים האלו, נגד הלחצים והפחדים האלו, היא אקט הרקוליאני, אך נדרש. בוודאי שלא ע"י כולם כל הזמן, אבל קחו את הזמן והקדישו לכך מתישהו, זמן. בכך שנחשוב ונדבר על העתיד, נעניק לעצמנו ולסובבים אותנו תקווה. גם אם היא לא שלמה, גם אם לרגע, תקווה לעתיד.

העולם יהיה שונה עוד שנה ועוד שנתיים. למה עלינו לשים לב כעת, כיצד עלינו לדבר וכיצד עלינו לפעול כעת, בכדי שהמחר יהיה שונה מהאתמול? מדע בדיוני על כל צורותיו וגווניו ואפיקיו, חשוב תמיד, וחשוב כעת יותר מתמיד.