הזוכים בפסטיבל 2015

"תיקון", סרטו של אבישי סיון, הוא הזוכה בתחרות הישראלית של פסטיבל אוטופיה 2015. זוכי הפסטיבל הוכרזו בטקס הנעילה שהתקיים ביום שלישי, 15.12, שכלל גם הצגת בכורה עולמית לסרטים שהופקו בסיוע מענקי הפקה שהעניק הפסטיבל בשיתוף קרן רבינוביץ' והקרן החדש לטלוויזיה ולקולנוע: "קני סוף" מאת בני שקלובסקי, "מפעילה" מאת בן חכים, "כשהכל קפוא" מאת רותם מוסט ו"שלג חם" מאת אירה אלשנסקי. לסרט הביכורים של עידן חגואל, "אינרציה", הוענק פרס ציון לשבח, בעוד הסרט "אסון טבע" של ליאור הר-לב זכה בתחרות הסרטים הקצרים.
שופטי הפסטיבל היו אניק מהנרט (שווייץ), מומחית לרכש והפצת סרטי ז'אנר, מפיקת סרטים ופרוגרמרית בפסטיבל פנטסטיק-פסט באוסטין, טקסס, הגדול ביותר לסרטי ז'אנר בארה"ב; אלכסנדר או. פיליפ (ארה"ב), במאי קולנוע המוכר בעיקר עבור סרטיו התיעודיים "העם נגד ג'ורג' לוקאס" ו"מתים על הדוקו", העמל בימים אלו על ייסודו של מרכז סטאנלי לקולנוע, מרכז ראשוני וייחודי בעולם לקולנוע האימה, שימוקם במלון שהיווה את ההשראה עבור "הניצוץ", ולינדסי פיטרס (קנדה), המובילה את מסגרת התעשייה בפסטיבל "פנטסיה" במונטריאול וכן מנהלת את שוק הקו-פרודוקציות הבינלאומי "Frontières", המתמקד בסרטי ז'אנר, בבריסל ובמונטריאול.
השופטים צפו בארבעה סרטים ישראליים באורך מלא ובששה סרטים קצרים. המועמדים לפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר היו: "אינרציה" של עידן חגואל, "אני לא מאמין, אני רובוט" של טל גולדברג וגל זלזניאק, "ג'רוזלם" של האחים יואב ודורון פז והזוכה "תיקון" של אבישי סיון. המועמדים לפרס הסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר היו: "אני ושכמותי" של שיר קומאי, "אסון טבע" של ליאור הר-לב, "בלון שחור" של גל שחר, "מי מפחד מהזאב המפגר" של רענן ברגר, "מניפסט קפריזי" של שלומית ויוש גינתון ו"השדה" של עומר ששון.
מנימוקי השופטים: "החלטנו פה אחד להעניק את פרס הסרט הטוב ביותר בתכנית הישראלית התחרותית של אוטופיה 2015 לסרט 'תיקון' מאת אבישי סיון, עבור בחינתו חסרת הפשרות של זהות ומיניות דתית, ויכולתו להעמיד פרספקטיבה ייחודית הפוסעת על התפר שבין מציאות ופנטסיה. כל אלו בשילוב הויזואליה המרשימה, מביאים אותנו להאמין כי תיקון מייצג חזון חדשני בקולנוע הישראלי העכשווי, המגשר בין עולם הקולנוע הפנטסטי והארט-האוס. עוד החלטנו להעניק ציון לשבח לסרט 'אינרציה' מאת עידן חגואל, עבור ייצוג הויזואליה של האבסורד. אסון טבע' של הבמאי ליאור הר-לב מספק חוויה קולנועית שלמה ובונה יקום מלא בזמן קצר ביותר. הסרט מציג שליטה קולנועית ברורה במזג, קצב, צילום, עיצוב סאונד, מוזיקה וליריות ויזואלית".
אסון טבע, סרטו של ליאור הר-לב, הינו אלגוריה סוריאליסטית יפהפייה על פי סיפור קצר מאת לידיה דייויס. הסרט עוקב אחר אחר ילדה צעירה שביתה והסובבים אותה הולכים ומתפוררים, עד לסוף הבלתי נמנע. הסרט הקצר הופק עבור פרויקט "סטורי-וידאו" של דב אלפון ואתגר קרת, המעניק פרשות ויזואלית ייחודית לסיפור קצר המקוריין ברקע.
תיקון, סרטו של אבישי סיון ובהפקת רונן בן טל (פלאן בי הפקות), זוכה להצלחה רחבה בפסטיבלים ברחבי העולם, לאחר הבכורה הישראלית בפסטיבל ירושלים ובכורה עולמית בפסטיבל לוקרנו (בשניהם קטף שורה של פרסים). הסרט מתעד את הכפירה והספקנות המחלחלים בבחור ישיבה הנחשב לעילוי, לאחר מאמציו של אביו להשיבו לחיים עם מותו הפתאומי באמבטיה. הסרט מהלך בין הארט-האוס לפנטסטי, וזוכה לעניין רב בפסטיבלי הז'אנר הפנטסטי בעולם כולו מאז נבחר להצגה בפסטיבל פנטסטיק-פסט באוסטין, טקסס בספטמבר האחרון.
הסרט תיקון יוצג בהקרנה מיוחדת נוספת בסינמטק ת"א, 28 בדצמבר, בשעה 18:30 בערב.

אורי אביב, מנהל הפסטיבל, מסכם את אירועי 2015:
למה אוטופיה? "מה היה קורה אם?" (What if) נדמית כשאלה נאיבית, אך היא מסווה חתרנות רדיקלית. בבסיס השאלה הזו ההכרה באפשרות לאפשרויות. ההבנה שהעולם אינו רק הקיים בו כעת, אלא כל מה שאנו יכולים להעלות על הדעת. החירות לחלום, לדמיין אפשרויות אחרות, הוא הבסיס למדע הבדיוני, הוא גם הבסיס לחופש המחשבה. המדע הבדיוני אינו רק אמנות נשגבת אלא קריאה לפעולה – ליוצרים, לאמנים ולכולנו – לחלום! רק החולמים כותבים שירה ועושים סרטים, רק החולמים טסים לירח ולכוכבים, רק החולמים בונים ערים ומקימים מדינות.
למה דיסטופיה? למה תכנית לסרטי אימה? התקופה האחרונה רק מבהירה את הנחיצות שבחקר הרוע. חלק מהתקווה למחר טוב יותר נטוע בהכרה האיומה כי רצח, אונס, גזענות ושאר הקשת הרחבה של הרוע, כולם חלק מהמצב האנושי. חקר הגרוטסקה, הבנה של האיום והנורא, היא עשייה אנושית חשובה ובאופן אבסורדי, הומניסטית מהמדרגה הראשונה. בכדי לצמצם ולמנוע את הרוע, עלינו להבין אותו, ובמילותיו של סטיבן קינג, "אנו מייצרים אימה דמיונית שתעזור לנו להתמודד עם האימה האמיתית שבחיינו".
בשדה הקולנוע אוטופיה מבקשת להרחיב את השיחה, לתת מקום לאחר ולשונה, להעמיד במה מרכזית להזוי ולמוזר, לקיצוני, לחדשהי ולמהפכני בקולנוע הפנטסטי, ולהוות נקודת חיבור של היצירה הישראלית עם זו העולמית.
בשדה התרבות אוטופיה מבקשת לחבר ולגשר, בין מדעים ואמנויות, בין טכנולוגיה וחברה, בין אומת המחקר והסטארט-אפים, לבין זו של הקולנוע, הסיפור והאמנות. להוות נקודת מפגש בין אלו הכותבים על רובוטים לבין אלו הבונים אותם ולהושיב יחדיו לשיחה משותפת סוגים שונים של הוגים, מדמיינים ומעצבים של העתיד.
בשדה האזרחי אוטופיה מבקשת להיות לוביסטית לדמיון וחלום, מחשבה ודעת. אוטופיה היא מעבדה לרעיונות חדשים, מקום בו שואלים שאלות בסיס על המציאות – מדוע היא כזו ומדוע אינה אחרת, מקום בו חוגגים את האפשרי, ואף יותר ממנו, את הבלתי-אפשרי. אוטופיה היא חשיבה ביקורתית, אוטופיה היא רעיונות חדשים, אוטופיה היא האפשרות לאפשרויות. אוטופיה היא החלום הרדיקלי, שיכול להיות אחרת.
הקולנוע, התרבות והחברה הישראלית משוועים לחופש ולדמיון, לאפשרות לאפשרויות, ועידוד אלו הייתה ועודה משימתה של אוטופיה.
האם אירוע המשלב פסטיבל בינלאומי לקולנוע בדיוני עם הסתכלות רב-תחומית על מדע, חברה, אמנות והעתיד, בעל ייחודיות בארץ ובעולם, ימשיך ויתקיים גם בשנים הבאות? אין אנו יודעים, אך מניעת התמיכה מסינמטק תל-אביב בעבור הפסטיבל היא ללא ספק סיומו של פרק.
בתום הפעילות הקרובה נתכנס לתקופה של חשיבה ובחינה. אנו מאמינים במפעל ובחשיבותו ומקווים בכל מאודנו לשמרו, אך נצטרך לשם כך עזרה רבה, מצד שותפים ותיקים וחדשים, ומצדכם. אנו מקווים להמשיך ולהפגיש אתכם עם החדשני, המוזר, ההזוי, הקיצוני וה'שלא-מהעולם-הזה', גם בשנה הבאה. אנחנו כאן לשמוע מכם כיצד אתם יכולים לתרום ומה אתם יכולים לעשות על-מנת להמשיך ולקיים את אוטופיה.