איתן גפני

יליד 1981, אבל עדיין ילד שאוהב סרטים בכל מאודו, ואת כל מה שהם מביאים איתם – פחד, התרגשות, צרחות, דמעות ומה לא.

התחיל לעשות סרטים כילד שמן בחולון עיר האורות, ותמיד ידע שיתחיל את הקריירה בסרטי ז’אנר, כמו הבמאים האהובים עליו: ספילברג, קרפנטר, סקורסזה, איסטווד ועוד כמה ידועים יותר ופחות.

ידוע בחוגים מסוימים כאיש נחמד מאד.

בוגר החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, איתן כתב וביים את סרט הזומבים הראשון בישראל, “בשר תותחים”, שנמכר ב 15 מדינות והוקרן בלמעלה מ 40 פסטיבלים, תוך נטיעת שורשי הז’אנר “האימה היהודית” – The Hebrew Horror.

“ילדי הסתיו” הוא סרטו השני באורך מלא, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל Black Nights בטאלין (אחד מ 15 הפסטיבלים החשובים בעולם), ואיתן די מבסוט עליו.

פילמוגרפיה:

ילדי הסתיו – אורך מלא, 2017

המשוואה האנושית – קצר, 2016

ללכוד פרפר – רוקומנטארי, 2014

בשר תותחים – אורך מלא, 2013

תפר פתוח – קצר, 2009

אין מוצא – קצר, 2009 – במאי שותף

מגע של מוות – קצר, 2009 – במאי שותף

תאונה – קצר, 2007

ומה הוא אומר, הבמאי?

הסרט אמנם מתרחש בישראל, אבל השאלות ש”ילדי הסתיו” מעלה הן שאלות אוניברסליות – על הגיוון האתני בחברה הישראלית בפרט והגלובאלית בכלל, למה זה קשה לקבל את השונה ואם

זה בכלל אמור להיות קשה כל כך, כיצד אנשים בעמדות כוח מנצלים את הפחד שלנו בליבוי שנאה במקום להוביל, ובכלל – עד כמה אדום יכול להיות דם?

ב”ילדי הסתיו”, רציתי לשאול שאלות חברתיות ולדבר על שכבת עומק נוספת בתוך הז’אנר עליו גדלתי, סרטי האימה של שנות השבעים. האם הצלחתי? אתם תשפטו. בואו לראות, יהיה אחלה.

איתן גפני
  • עקבו אחרי